על חשיבות המפגשים הקבוצתיים בקבוצת כדורגל 

שריקת הפתיחה למשחקי הליגה בכדורגל כבר נשרקה, ובכל קבוצה יש את הרצון והתקווה לנצח. נראה כי אין הבדל משמעותי בין מרבית הקבוצות מבחינת היכולות הפיזיות - המקצועיות במשחק וברמת הכישרון של השחקנים. מה בכל זאת עושה את ההבדל בין קבוצה מפסידה למנצחת?
מלבד היכולת הפיזית של השחקנים בקבוצה ישנו גם האלמנט הקבוצתי. כבר נוכחנו לדעת (במשחק ישראל שוויץ לדוגמא) שגם כשמרכיבים קבוצה מהשחקנים הטובים בארץ, ולא משקיעים מאמץ בבניית הקבוצה, סביר שלא תתקבל קבוצה טובה.
משיחות שהיו לי עם שחקנים נאמר לי כי בחלק מהקבוצות ישנן קליקות ואווירה עכורה והדבר מתבטא בהחלט גם על המגרש - השחקנים מעדיפים למסור את הכדור/לעזור/לחפות קודם כל לחבריהם (גם אם הם נמצאים בפוזיציה פחות טובה). אווירה זו משפיעה על תחושת השייכות, הביטחון והקבלה של השחקן בקבוצה ומקשה עליו לשמור על יציבות מנטאלית ולשחק בביטחון. כבר, נקודת פתיחה גרועה המשפיעה באופן ישיר על תוצאות הליגה.
קבוצת כדורגל טובה היא הקבוצה שבה יכולת הקבוצה גדולה מסכום היכולות של השחקנים הבודדים. איך מגיעים לכך? הפיכת אוסף השחקנים לקבוצה מגובשת היא אחת ממשימותיו העיקריות של הסגל המקצועי (המאמן המקצועי והמנטאלי).
לצד מפגשים אישיים המדגישים לקיחת האחריות אישית וטשטוש תת הקבוצות באימונים, יש לבצע מפגשים קבוצתיים. האווירה הקבוצתית במפגשים אלו משמשת כחדר מראות מרוכז ומועצם לדפוסי ההתנהגות של שחקנים במגרש. באמצעות המפגש הקבוצתי ישנה הזדמנות לנורמליזציה של רגשות ותחושת זהות ושוויון ( "אני לא חריג!!). דוגמא טובה לכך ניתנה באחד המפגשים - בו התבקשו חברי הקבוצה לכתוב על פתק אנונימי - מה הדבר שהם הכי היו רוצים הכי לשנות בהתנהלות שלהם במגרש? נמצא שמרבית השחקנים סובלים מאותה רגישות, אותה החולשה. סבב אמירות כזה מחזק שחקנים, בעלי סף שבירה נמוך - "לא רק אני מרגיש כך, גם שחקנים שאני מחשיב כטובים, סובלים מאותן תופעות ובכל זאת מצליחים להתגבר..." . ערך נוסף למפגשים הקבוצתיים הללו קשור ללכידות הקבוצתית שהוא יוצר, לתקשורת הפתוחה וליחסי האמון והקרבה בין השחקנים. במהלך המפגשים אנו מכירים בערכו של עימות כמשהו בונה ומלמד ולא כמשהו מאיים. התנסות בעבודה קבוצתית מפגישה את השחקן עם פחדים וחרדות שהוא מביא עימו כאדם. דוגמא לכך, בחג הפורים האחרון, ביקשתי מהשחקנים לעשות צחוק מעצמם: לנהוג בצורה מגוחכת ולהצליח להצחיק את השופטים. הרבה אומץ וביטחון עצמי דרושים מאדם על מנת לבצע את משימה כזאת. ידעתי שמי שיצליח לעשות זאת, יהיה לו קל יותר במגרש להעז לבעוט לשער ("מקסימום אני אראה מגוחך, את זה כבר עברתי..." ).
הפעילות הקבוצתית מגבשת, תורמת לתחושת החוזק והלכידות ובסופו של דבר, משפרת את הסיכוי לנצח במשחק.

המאמר התפרסם גם באתר nrg.